טעויות נפוצות בהסכמי שכירות – ומה חשוב לבדוק

כמי שמלווה שוכרים ומשכירים באופן שוטף, אני נתקלת שוב ושוב באותן טעויות חוזרות שניתן היה למנוע מראש.

הסכם שכירות אולי נראה כמו עניין שגרתי, אבל מדובר במסמך משפטי מחייב שיכול להשפיע באופן מהותי על הזכויות והחובות של שני הצדדים.

הנה כמה מהטעויות הנפוצות ביותר, ומה כדאי לעשות במקום:

1. חוזה סטנדרטי מדי – בלי התאמה אישית:

רבים משתמשים בטופס שנמצא באינטרנט או מועבר בין חברים.

הבעיה?

כל נכס הוא שונה, וכל מערכת יחסים בין שוכר למשכיר דורשת התאמה אישית.

חשוב שההסכם יתייחס למשל לעניין התיקונים, אחריות לתקלות, שיפוצים ושימושים מיוחדים של הנכס.

2. העדר פירוט על ערבויות וביטחונות:

לא לציין בדיוק איזה בטחונות יינתנו (שטר חוב? ערבים? צ'קים?) זו טעות.

יש לפרט את הסכומים, תנאי מימוש הערבות ולוודא שהכול חתום ונמסר.

3. השמטת סעיף יציאה:

גם אם הכוונה היא לשכירות לשנה, חשוב להסדיר מה קורה אם אחד הצדדים רוצה לצאת מהחוזה לפני סיום התקופה.

סעיף יציאה ברור חוסך סכסוכים יקרים.

4. אי ציון השימוש המותר בנכס:

במיוחד בנכסים מסחריים – יש לוודא שהשימוש המבוקש אכן מותר לפי היתר הבנייה. ללא סעיף ברור, שוכר עלול למצוא את עצמו מול קנסות או צווי סגירה.

לסיכום:

הסכם שכירות הוא לא טופס אלא מסמך שצריך לשקף את הצרכים של הצדדים, למנוע מחלוקות ולתת

שקט נפשי.

אני ממליצה בחום להתייעץ עם עורך דין לפני חתימה.

מאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי

לחץ כאן לפגישת ייעוץ ללא עלות